לא נחדש לכם אם נאמר שנהיגה ברכב עבור הנהג החדש אינה פעולה מוטורית פשוטה. הזכרנו בשורות הקודמות שקואורדינציה בנהיגה מורכבת מ- קואורדינציה כללית ו- קואורדינציה ספציפית. אם כן, אותה קואורדינציה ספציפית כוללת את המרכיבים העיקריים הבאים (הדברים לא נכתבו בהכרח בסדר חשיבותם וכוללים התייחסות הן לגיר רגיל ולגיר אוטומטי)

• הפרדת תנועה ידיים ורגליים: הרגליים שולטות על דוושת הגז, ברקס וקלאץ'/ מצמד (בגיר אוטומטי רגל אחת שולטת על הגז והברקס) בעוד שהידיים שולטות בתפקוד שונה/ תבניות תנועה שונות לחלוטין בהגה, הילוכים, ידיות וכפתורים..

• הפרדת תנועות ידיים זו מזו: יד אחת שולטת בהגה בעת שהיד השנייה נדרשת לפרקים לבצע פעולות שונות (תפעול הילוכים, איתות, החלפת אור דרך באורות גבוהים, הפעלת מגבים, שימוש בצופר וכיו"ב)..

• הפרדת תנועה רגליים זו מזו, רגל אחת לוחצת על הברקס והגז, השנייה על הקלאץ' (כולל ויסות כוח דיפרנציאלי).

• הפרדת תנועות ראש מרגליים וכן ראש מידיים: בעת הטיית הראש/ הפניית המבט לכיוון מראות הצד או לשמשה האחורית בעת מעבר נתיב או ביצוע חנייה ברוורס, הידיים והרגליים אמורות להמשיך לתפקד באופן בלתי תלותי זו מזו ולא להסית חלילה את ההגה באופן לא רצוני/ בלתי נשלט (כתוצאה מחוסר הפרדת תנועה בעת הטיית הראש הצידה..) או שהרגל תוסט (תזוז) ממקומה ותלחץ חלילה על דוושת הגז במקום על הברקס…

• תיאום (קואורדינציה) ותזמון תנועה מדויק (timing) בין תנועת היד והרגל, כך לדוג' העברת הילוך רק בעת/ לאחר לחיצה על הקלאץ,

• תיאום (קואורדינציה) בין שתי הידיים ותכנון כוח, בעת סיבוב ההגה בפניות חדות, כדוגמת 'פניית פרסה'…

• יכולת חציית קו אמצע תקינה (crossing midline). לא, איננו מתכוונים לחציית קו הפרדה בכביש, חציית קו אמצע מבטאת קואורדינציה ברמה גבוהה יותר המאפשרת ליד ספציפית לבצע פעולות, באופן מיומן ומדויק, מעבר לקו האמצע של הגוף (קו דמיוני, החוצה את הגוף לשני חצאים סימטריים). הדבר חשוב בנהיגה לטובת שליטה בהגה בפניות חדות (ובמיוחד בעת ביצוע 'פניית פרסה'), הסתת יד אל הסמארטפון, מֵעֵבֶר ליד השנייה המוסיפה לאחוז ולתפעל את ההגה, או אפילו פעולות שאינן קשורות לנהיגה, אך משליכות על הריכוז בנהיגה כדוגמת גירוד ביד, בפנים או בצוואר או גירוש/ מעיכת יתוש היושב לנו בדיוק על אמת אחת הידיים האוחזות בהגה ומוצץ את דמנו בעת נסיעה בכביש מהיר. אם נתקשה בחציית קו אמצע, או שלא נפריד את תנועות הידיים זו מזו, אותה פעולת גירוד או הרחקת היתוש המציק עלולה לגרום לתאונה קשה (הנעת יד שמאל לעבר יד ימין לדוגמא, עלולה לגרור הסתת ההגה ע"י יד ימין ימינה וסטייה מהירה מהנתיב)!

• ויסות כוח רגליים על הדוושות: עצירה הדרגתית ומבוקרת, או עצירה פתאומית בעת הצורך, כמו כן, האצה מבוקרת (דוושת ברקס ודוושת הגז) נוסף על שחרור מבוקר בעת ביצוע "זינוק בעלייה" (דוושת הקלאץ'),

• ויסות כוח ידיים על תנועת ההגה, תפעול ההילוכים, וינקרים (איתות), צופר ועוד,

• תקינות תפקוד מערכת תחושה עמוקה בידיים, לצורך אוטומטיזציה בתנועה בתפעול ההילוכים (מבלי צורך ללוות את תנועת היד במבט, דבר שעלול לגרור חוסר שימת לב לכביש וסטייה מהנתיב/ לתאונה),

• תקינות תפקוד מערכת תחושה עמוקה של הרגליים- שלא נתבלבל חלילה ונלחץ על דוושת הגז כשיש צורך בתגובה מהירה/ בלימת פתע ולחיצה על הברקס! מקרים רבים לאורך השנים של תאונות דרכים טרגיות שנגרמו עקב קואורדינציה מוטורית לקויה של הרגליים או חוסר ריכוז! ("התכוונתי ללחוץ על הברקס בכל הכוח ומה שזכור לי זה שבטעות לחצתי על הגז…הרכב האיץ, ואז…")

• יציבות שרירית מפרקית* (muscle co-contraction) לצורך שמירה על נתיב, למניעת איבוד שליטה פתאומי על ההגה בעת נהיגה בכביש פתוח עם רוחות צד חזקות או בכביש משובש/ דרך עפר (ראו הסבר נרחב בהמשך).

• דיוק בתנועה (ויסות תנועה) בסיבוב מדויק של ההגה ע"פ תנאי הדרך (לדוג'),

• מהירות תגובה ותזמון תנועה: כך לדוגמא, "זמן בלימה" מורכב ממשך/ זמן התגובה של הנהג ומשך/ זמן הבלימה. ככל שמהירות התגובה של הנהג תשתפר, כך הבלימה תהיה מהירה יותר ותימנע תאונה! בהקשר זה, מרכיב חשוב של יכולת חיזוי וציפייה (Anticipation/ Feed forward) אמור לסייע לנהג לחזות מצבי סיכון ולהיערך להם בהתאם. למה כוונתנו? במהלך נהיגה בכביש עירוני דו-סטרי, רכב נוסף מתקדם לכיווננו מצד ימין בכביש אחר המתחבר אל הכביש בו אנו נעים (צומת T לא מרומזר) ומבצע פנייה שמאלה, אל הנתיב הנגדי בכביש בו אנו נעים. עלינו להעריך (אומדן מרחק/ התמצאות במרחב) האם עלינו להאט, באיזה תזמון ובאיזו מידה, כדי לאפשר לרכב החוצה את נתיב הנסיעה שלנו להספיק לעבור מבלי שנתנגש בו. לאומדן המרחק ויכולת החיזוי במקרה זה, תפקיד ממש קריטי במניעת תאונה